images/home_page/PrintLogo-01.png
הדפסה

לפעמים אחד מבני הזוג מציג בגישור עמדה קיצונית בנושא מסויים. אותו צד יודע שהחוק / המצב המשפטי אינו תומך בעמדה שלו, אבל זה לא מונע ממנו לצאת בהצהרות קיצוניות שכמובן מתפרשות ע"י הצד השני כאיום (במקרה הטוב) או כהכרזת מלחמה (במקרה הפחות טוב)וכשמישהו מרגיש מאויים, לרוב הוא מגיב בהתאם

וכך קרה במהלך הגישור של נועם ואודליה (כתמיד- השמות בדויים לשמירת פרטיותם, המקרה אמיתי)

נועם אמר כמה משפטים מוגזמים, בנושא שהיה הבטן הרכה של אודליה- והוא ידע זאת. תגובתה של אודליה לא איחרה לבוא בעוצמה. מה שנקרא- הוא העלה והיא עוד הגבירה....

חשוב להבין שהתוצאות של מצב כזה יכולות להיות הרסניות להליך הגישור ולסיכויי ההגעה להסכם.  מכירים את המשפט "ההגנה הכי טובה היא התקפה"? אז מהר מאוד הצדדים עלולים להתדרדר למתקפה, ועל מה? על נושא שגבולות הגזרה שלו דיי ברורים מבחינה משפטית.

מה עושים במצב כזה בגישור? תפקיד המגשרת כאן הוא ראשית להכניס דברים לפרופורציות. במקביל יש "לפרק" את העמדה המשתלחת לאמירה, ומה שעומד מאחוריה - כלומר עמדה ואינטרס.
 

לרוב זה קורה בשיחות אישיות עם כל אחד מבני הזוג.

מעבר לכך על המגשרת להבהיר לצד שיצא בהצהרות את המקום בו הצהרותיו מעמידות את הצד השני, ואת התוצאה שעלולה להיות להן.

השלב הבא - להבין עם כל אחד מבני הזוג בנפרד, את האלטרנטיבה המשפטית, ואז את האינטרסים המשותפים של שניהם.

לא תמיד זה מצליח. אצל נועם ואודליה - לשמחתי - זה צלח וחזרנו אל שולחן הגישור.

בשורה התחתונה מה שאני רוצה לומר הוא, שאם אתם יוצאים בהצהרות מפוצצות שאין להן כיסוי, קחו בחשבון שייתכן שהצד השני יתייחס אליהן ברצינות, ואפילו ירגיש מאויים, ומשם ההתדרדרות עלולה להיות ממש מהירה.